החלטה בתיק בש"א 150766/08

המשיבים הינם חברים ובעלי משקים חקלאיים במושב רמת צבי, המבקש. ביום 2.1.08 עתרו למתן צו המונע מימוש החלטת האסיפה הכללית של המבקש מיום 28.11.07  לחלוקת הכספים שיתקבלו אצלו בגין יחידות ההשתתפות ב"תנובה". על פי האמור בבקשה, הוקצו למבקש 40,873 יחידות השתתפות בתנובה.  כרבע מהן הוקצו בגין היותו חבר בתנובה, והיתר נקבעו בהתאם לנתוני הגביה להון מניות אשר נגבה מהמשיבים וממי שייצר ושיווק לתנובה בפועל.

המשיבים עתרו (בש"א 150097/08) להקפאת המצב על מנת שלא יחולקו כל הכספים בין 150 חברי האגודה, עד שלא תתברר עתירתם, לחלוקת  מרבית סכום המניות באופן שונה, מזה שעליו הוחלט באסיפה ביום 28.11.07, ככל שהחלטת אסיפה זו נוגעת לחלוקת תמורת יחידות השתתפות בשווי של 320,000$, ולרבות כל זכות הנלווית אליהן.

יציין כי באסיפה, השתתפו המשיבים והתנגדו להצעה שהתקבלו בסופו של יום ברוב דעות.

בהחלטתי מיום 2/1/08 נעניתי לבקשה באופן חלקי בהקשר לחלוקת הכספים והעברתי לתגובת המבקש את הבקשה, גם בשאלת סמכות בית המשפט לדון בה.

המבקש התנגד לבקשה והגיש הבקשה שלפני להעברת הדיון (בש"א 150766/08) לבית המשפט המחוזי בנצרת, מחמת חוסר סמכות עניינית וחוסר סמכות מקומית.

שאלת הסמכות העניינית

לאיזה בית המשפט הסמכות העניינית לדון בעניין? האם לבית משפט זה, לבית המשפט המחוזי, או לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים?

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 נקבעה סמכותו לדון בערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם"), לפי פקודת האגודות השיתופיות, למעט בענייני פירוק, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים. אלא שבעניינינו,ההחלטה עליה משיגים לא התקבלה על ידי הרשם, אלא על ידי האסיפה הכללית.

המבקש טען אומנם כי ההחלטה אימצה את החלטת הרשם בעניין ניר בנים, מושב שעסק בסוגיה דומה או זהה, אלא שבפרוטוקול האסיפה, לא מצאתי סימוכין לכך. לפיכך, גם התשובה כי  החלטת הרשם בעניין מושב ניר בנים ניתנה במסגרת הליך בוררות אשר התנהל בין הצדדים- אינה רלבנטית. בין כך ובין כך, משהתקבלה ההחלטה  על ידי האסיפה הכללית של המבקש, לאחר הצבעת החברים, יש לראות התביעה כמוגשת כנגד החלטה זו. 

בפקודת האגודות השיתופיות לא נקבע מהו ההליך  בו יש לנקוט על מנת להשיג על החלטת האסיפה הכללית. בס' 91 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 נקבע כי בית המשפט המחוזי רשאי להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפה כללית בהתקיים תנאים מסוימים:

91. פגמים בכינוס האסיפה

(א) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל מניה, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפה כללית שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או בתקנון.

(ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי בעל מניה שהגיע לאסיפה על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.

כאן, לא נטען לגבי פגמים בכינוס האסיפה אלא לחוסר הסבירות שלה.

פקודת האגודות השיתופיות מפנה להוראות דיני החברות  בעניינים ספציפיים, ואין בהם תשובה מפורשת לענינינו.

 זכות הגישה לערכאות, זכות יסוד היא ועומדת היא אף בתביעה או עתירה כנגד המדינה, וכך גם כנגד החלטות האגודה השיתופית. עם זאת, בית המשפט נוהג בריסון בהתערבות בהחלטותיה: ע"א 8398/00 יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים תק-על 2002(3), 1653 ,עמ' 1656:

"הפעלת ביקורת שיפוטית

8. על הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות הקיבוץ והחלטה בדבר הוצאתו של חבר מתוכו, בכללן, אומרת פרופ' ס' אוטולנגי דברים המשקפים את עיקר היבטיה של אותה ביקורת:

"הביקורת השיפוטית על החלטות האסיפה הכללית היא בת מספר פנים: הפן המהותי, הפן הפרוצדורלי, והפן הנורמטיבי....

9. לסוגיית הפעלת הביקורת השיפוטית על החלטות של קיבוצים נדרשו בעיקר בתי המשפט המחוזיים, בשורה ארוכה של פסקי-דין כך נקבע, כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת האסיפה הכללית, שהיא אורגן של אגודה שיתופית, אלא הביקורת על ההחלטה דומה בהיקפה ובעילותיה לזו המקובלת במשפט המינהלי (סגן הנשיא ד"ר ד' ביין בת.א. (חי') 1248/99 אמיתי יגאלי נ' קיבוץ עברון (לא פורסם)). כך נקבע, כי החלטות האסיפה הכללית של קיבוץ צריכות להתקבל בהתאם לחוק ולתקנון הקיבוץ והן כפופות לקריטריונים של סבירות והגינות. על האסיפה הכללית לעשות שימוש בזכויותיה ובסמכויותיה על -פי התקנון בדרך המקובלת ובתום לב...

12. לסיכום פרק זה, אומר, כי היקף הביקורת השיפוטית שתופעל על-ידי בית המשפט ומידת ההתערבות בהחלטות האסיפה הכללית של קיבוץ, איננה אחידה, ותלויה בטיב ההחלטה העומדת לביקורת. הביקורת תופעל במישור הפרוצדורלי, במישור המהותי ובמישור הנורמטיבי. כעקרון, יש לנהוג בריסון ואיפוק בהפעלת הביקורת השיפוטית... עם זאת, ככל שפגיעתה של ההחלטה בחבר קשה יותר וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה ובמיוחד בזכויות יסוד, כך יטה בית המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל (להבחנה לעניין הוצאת חבר מאגודה שיתופית, בין עניינים פנימיים לבין עניינים חוקתיים, אם כי בהקשר מעט שונה, ראו: ע"א 234/81 ירמה נ' "מזרע" קבוץ השומר הצעיר להתישבות שתופית בע"מ, פ"ד לו(117-116 ,113 (4; בר"ע (ב"ש) 135/93 יואב צרפתי נ' קיבוץ משאבי שדה דינים מחוזי, כרך א, 853). ".

לבית משפט זה - אין סמכות עניינית וכך גם לבית המשפט לעניינים מנהליים. תוכן הבקשה, כמו גם הסמכות השיורית, מורים על  העברתה  לבית המשפט המחוזי.

שאלת הסמכות המקומית

הנני דוחה הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט בנצרת. הברירה מצויה בידי התובע לבחור בין החלופות השונות הקיימות תקנות סדר הדין האזרחי. המשיבים הגישו תביעתם גם כנגד "תנובה" ועומדים על תביעה זו. כתובתה הרשומה של נתבעת זו הינה בתל אביב, ולכן קנויה הסמכות המקומית למחוז זה.